כבר מאות שנים שהאדם מתחרה בספורט בתחומים שונים – ובכל זאת, בכל כמה שנים מנפצת האנושות עוד תקרת זכוכית ומביאה תוצאות טובות יותר ויותר. האצנים נעשים מהירים יותר, הקופצים מגיעים גבוה יותר ורחוק יותר, השחיינים נעשים מהירים יותר, וכו'.
כמעט בכל תחום ספורט אפשרי נשברים השיאים בכל כמה שנים (מקסימום עשרות שנים),ומאליה עולה השאלה: האם לעד נצליח להיות מהירים יותר וחזקים יותר? האם אנחנו מתקרבים לשלמות גופנית ולא ניתן יהיה לשבור עוד שיאים?
ובכן את התשובה לשאלה זו עלינו לחלק לשלושה פרקים: 1. טכנולוגיה וטכניקה. 2. מגוון גנטי. 3. מנטליות. הבה נפרט:
טכנולוגיה וטכניקה
האדם הולך ומפתח מכשירים שונים, חומרים חדשים וכלים מיוחדים שבעזרתם ניתן להגיע להישגים במגוון תחומים, והספורט ביניהם. האנרגיה שמשקיע האצן הרץ כיום פחותה בהרבה מהאנרגיה שהשקיעו האצנים מלפני 70 שנה, כשהיו רצים על גבי אפר של עצים שרופים. ג'סי אוונס זינק לריצה מתוך גומה שחפר לעצמו באפר, בעוד יוסיין בולט זינק מתוך מדרגה המקובעת לרצפה ורץ על גבי חומר מיוחד שתוכנן במיוחד על מנת לשכך זעזועים ולחסוך באנרגיה.
נתון זה מסביר חלק מהשיפור המתמיד הקיים בתחומי הריצה. ניתן להבחין באותו תהליך גם בתחום השחייה. בגרף העליון ניתן לראות את התוצאות של זוכי מדליית הזהב לאורך 120 השנים האחרונות:
ניתן לראות בבירור שלושה מוקדי שבירה – בשנת 1956 אז פותחה שיטת ההתהפכות בקצה כל בריכה (עד אז היה השחיין נוגע בקיר ומזנק שוב בדרכו חזור), בשנת 1976 אז פותחו הרשתות בשוליים של הבריכות המונעות מהמים ליצור מערבולות ולעכב את השחיינים ובשנת 2008, השנה בה הומצאו החליפות שחייה המיוחדות בבייג'ינג.
תהליך דומה ניתן לראות בהיסטוריה של תחום הקפיצה לגובה
בגרף התחתון ניתן לראות שלוש שבירות חזקות בגרף ההשתפרות הנובעות מפיתוח שיטה חדשה לקפוץ – אם זה הראשון שקפץ בטכניקת המספרת, לאחר מכן בטכניקת הגלילת בטן ולבסוף בשיטת פרוסברי (המשמשת עד היום). הטכנולוגיות והטכניקות הולכות ומשתפרות ועימן כמובן משתפרות התוצאות ונשברים השיאים. אך כמובן שהטכנולוגיה והטכניקה אינן ההסבר היחיד לשיפור המתמיד.
מגוון גנטי
בעבר רווח הרעיון שישנו גוף של ספורטאי אידיאלי – אותו גוף אידיאלי הינו ממוצע בגובהו וברוחבו, והוא המתאים ביותר לכל סוגי הספורט. גובהם ומשקלם הממוצע של הקופצים לגובה ושל מטילי כדור הברזל היה זהה בשנות ה20. אולם רעיון זה החל להתפוגג אט אט כשהמאמנים החלו להבין שלכל ספורט יש מאפייני גוף ייחודיים המתאימים לו בלבד. כיום ממוצע הגובה של הקופצים לגובה נמוך ב-6 ס"מ מגובהם של מטילי כדור הברזל, ומשקלם נמוך ב59 ק"ג ממשקלם הממוצע של המטילים. לספורט כמו כדורסל נמשכו כל האנשים הגבוהים.
כיום אחד מכל שישה אנשים המתנשא לגובה של מעל שני מטרים (והינו בגיל המתאים כמובן) משחק בNBA. מוטת ידיו של השחיין מייקל פלפס הינן ארוכות בצורה יוצא דופן דבר המאפשר לו לשחות בצורה מהירה יותר. כפות ידיו של הכדורסלן קוואי לנארד הינן בגודל כמעט כפול מהממוצע, דבר המאפשר לו להיות שחקן הגנה מצטיין (תכונה זו אף העניקה לו את הכינוי "the claw"). "עיוות" בפרופורציות אינו משהו ייחודי לשחקן NBA כזה או אחר – אצל האדם הממוצע מוטת הידיים זהה לגובהו. אצל שחקני ה- NBA ממוצע מוטת הידיים גדול ביותר מ- 10 ס"מ ממוצע גובהם.
הפרופורציה בין האמה לזרוע אצל שחקני כדור מים שונה מהממוצע אצל האוכלוסייה הכללית, דבר המאפשר להם לזרוק את הכדור בתנועת שוט בצורה חזקה יותר. מתעמלות אומנותיות הולכות ונעשות נמוכות יותר, דבר המאפשר להם יציבות גבוהה יותר בתרגילים ובקפיצות. האנושות הולכת ומתמיינת לפי תצורות גוף ייחודיות, וכל ענף ספורט מוצא לעצמו את מידות הגוף הייחודיות הנדרשות לו להגיע לשלמות.
כמובן שמתוך מגמה זו מצטרפות אוכלוסיות שלמות שלא היו בתחום הספורטיבי עד כה: כולנו מתייחסים בהדרת כבוד לאצנים של קניה. מה שלא כולם יודעים הוא שהקנייתים מייחסים את אותה הדרת כבוד לשבט הקלנג'ין. שבט זה הינו רק 12% מהקנייתים, אך הוא מהווה את הרוב מתוך האצנים הקנייתים המצטיינים. דבר זה מתאפשר בזכות מבנה גוף ייחודי שצמח מתוך אקלים וסביבה ייחודיים. הם בעלי רגליים ארוכות מאד ודקות מאד.
מנטליות
מוחנו מתוכנן בצורה שתימנע מאיתנו לקחת סיכונים. הוא מגביל אותנו מלעשות תנועות מהירות מדי או מלעשות כל דבר שיכול לסכן את גופנו. אך עם הזמן האדם נוטה לקחת סיכונים הולכים וגדלים. לאחר שהאדם הראשון רץ מייל בפחות מ4 דקות, כולם מבינים שזה אפשרי ומיד אחר כך נוספים עוד ועוד אנשים המצליחים לעשות זאת. מיד לאחר שבירת מחסום השלוש שעות בריצת המרתון הצטרפו עוד ועוד אנשים שהצליחו לרדת מהשלוש שעות מכיוון שמישהו לפניהם כבר שבר את המחסום המנטלי שהגביל אותם.
מידע נוסף על מנטליות תוכלו למצוא באתר ראש בריא
סיכום
ראינו אם כן, שלושה מוקדים הגורמים לספורטאים להמשיך ולשפר את תוצאותיהם – התפתחות טכנולוגית, התפתחות גנטית והתפתחות מחשבתית- אלה הם הדברים שמובילים אותנו להמשיך ולשבור שיאים. האם מגמה זו יכולה להימשך לנצח? האם נמשיך ונפתח עוד שיטות וחומרים? האם נמצא עוד אוכלוסיות ועוד מוטציות גנטיות? האם המחשבה האנושית תמשיך לשבור כל מחסום העומד בפניה? ימים יגידו, ועד אז נאמר תודה על הזכות לראות את מסי, בולט, פלפס ועוד רבים שיבואו…